כמו שאנחנו רואים האנושות עברה שנה שבא השתנו כל סדרי החיים בכל רחבי העולם , אפשר לאמר בביטחון שמה שהיה לפני מגפת הקורונה לעולם לא יחזור חזרה. קצת מזכיר לי תוכנית שראיתי עם שיוביץ וקורץ על משבר הקורונה בתחילתו. אנו שומעים היום, התבטאויות של מעסיקים ובעלי חברות גדולות שאומרים בשביל מה היינו צריכים להחזיק כל כך הרבה משרדים ועובדים , ולשלם ארנונה שכר דירה ולהקים מגדלי יוקרה לצורך העסקת פקידים? מה גם שכעת עובדים רבים לא ממהרים לחזור למעגל העבודה , והאחרים מעדיפים להמשיך לעבוד מהבית זוהי מהפכה של ממש שבה נצטרך לבנות את החיים בצורה שונה ממה שהכרנו בעבר .
קיבלנו למעשה סוג של פסק זמן או הזדמנות לקחת את העצירה בחיים שנכפתה עלינו על ידי כוחות הטבע , ולנצל אותה למחשבה עמוקה על החיים שניהלנו , על מערכות החברה שבנינו , ולשאול מה אנחנו באמת רוצים מהחיים , ומה הטבע רוצה מאתנו . לצערנו הרב גם לאחר השנה שעברה עלינו אנחנו לא מסוגלים לקשור בין המגפה להתנהלות החברה. לא מסוגלים לראות שהכול תוצאה של טבע האדם האגו האנושי והלא מרוסן .
אנו רואים מנהיגים שממשיכים לפעול בצורה אגואיסטית שמביאה להידרדרות כך שמערכות היחסים בין המדינות לא רק שלא משתפר אלא קיימים קונפליקטים ברחבי העולם שהם על סף מלחמה , ולא נראה לנו שהמנהיגים תופסים את הרעיון שטבע האדם הוא זה שמונע מאתנו לעבור לחיים טובים יותר .
השיטה שנהגנו בעולמנו עד היום היא שלי שלי , שלך שלך , כל אחד דואג בעצמו לעצמו בלבד , בנינו עולם שכולו מבוסס על טהרת הנפרדות , טיפחנו את האגו , שהפך דורסני וחולני .
העיקר הדרוש לנו היום הוא השינוי שצריך לקרוא ביחסים בינינו , נצטרך לשבת וללמוד איך משנים את הטבע שבו גדלנו , כך שיהיה דומה לטבע הסובב אותנו כלומר אהבה והרמוניה בין כול החלקים שבו , זהו הסיכוי היחיד שבו נוכל לשרוד פה בעולם .